דף עבודה בנושא חיסון פעיל וחיסון סביל

לואי פסטר היה "צייד חיידקים" מוכשר, שהתפרסם בזכות מחקריו הנועזים בנושא החיידקים.
לואי פסטר נולד בצרפת. בלבו קיננו שתי שאיפות עזות: להציל את העולם ולזכות על כך בתודות ובפרסים. הוא החל את מחקריו דווקא בכימיה, בחקר תכונות החומרים, אך במהלך עבודתו נתקל בחיידקים והפך להיות "צייד חיידקים" נלהב. אחד הסיפורים המרתקים ביותר קשור לדרך בה גילה פסטר את סוד החיסון.

הקטע מבוסס על הספר "ציידי החיידקים" מאת פ. דה-קריף, עמ' .163-131


חודשים רצופים היה פסטר שרוי בהלך רוח זה, ולא חדל, מלומר לעוזריו:

"וכי יש תעלומה גדולה מתעלומת הישנותן של מחלות?"

עוזריו של פסטר גדלו חיידקים שנודעו כחיידקים הגורמים לחולירע

בתרנגולות. ספסלי המעבדה נתמלאו תרביות חיידקים עזובות, מהן בנות

שבוע. "יהא עלינו לנקות ערבוביה זאת מחר". הרהר פסטר. אבל במקום

לזרוק את התרביות בקש פסטר מעוזרו "הזרק נא טיפות אחדות מתרבית

ישנה זאת לתרנגולות אחדות, ונראה מה ארע...?

העוזר עשה כמצווה עליו. כעבור זמן קצר, התרנגולות חדלו לקרקר וסרבו לאכול.

 

אולם בבוקר למחרת, בבוא פסטר למעבדה לחפש אחר העופות האלה, בטוח היה

כי ימצאן מתות - וראה שהן עליזות ושמחות. "מוזר הדבר" הרהר פסטר, "עד

עתה הרגו תמיד החיידקים שמין התרביות שלנו עשרים תרנגולות מתוך עשרים..."

למחרת נסעו פסטר, משפחתו ועוזריו לחופשת הקיץ שלהם.

 העופות ההם נשכחו מלבם...

לכשחזרו, הזריק פסטר חיידקי חולירע לשתי תרנגולות חדשות ולשתי תרנגולות

שחלו בחולירע והחלימו. למחרת מצאו כי העופות החדשים שהוזרקו בחיידקי

חולירע - מתים, כצפוי. אבל התרנגולות אשר החלימו לאחר ההזרקה של

חיידקים מהתרבית הישנה, קרקרו בעליזות ואכלו. העוזרים הוכו לרגע

בתימהון.

או אז הריע פסטר "כלום אינכם מבינים מה פשר הדבר?

עכשיו גיליתי כיצד ניתן להחלות בעל חיים במחלה קלה - מחלה קלה בלבד,

למען יחלים ממחלתו.. כל אשר עלינו לעשות הוא להניח לחיידקנו הארסיים

להזקין בבקבוקיהם... כאשר מזדקנים החיידקים תש כוחם... הם מחלים את

התרנגולות... אך במידה קלה בלבד... ובשוב התרנגולת לאיתנה יש בכוחה

לעמוד כנגד כל החיידקים הארסיים האכזריים... גיליתי את התרכיב, שהוא

בטוח יותר ומדעי יותר מאשר התרכיב כנגד האבעבועות,

 אנו נשתמש בתרכיב גם נגד גחלת... כנגד כל המחלות המידבקות... נציל חיי בני אדם...!

עד מהרה החלו פסטר ועובדיו את התצפיות המקוריות שעשו. הם הניחו

לחיידקי חולירע של תרנגולות להזדקן בבקבוקי המרק שלהם: הם הזריקו

חיידקים מוחלשים אלה לתריסר תרנגולות בריאות - והללו חלו מיד, אולם חזרו

במהרה לאיתנן.

ולאחר זאת ראו, בשמחת ניצחון, עופות אלה - תרנגולות מחוסנות אלה - עומדות

בפני זריקות של מיליוני חיידקים, המספיקים להריגת תריסר עופות שלא חוסנו.
 

א. תאר באמצעות טבלה את הניסויים שערך פסטר בעופות.

תיאור התוצאות שהתקבלו החומר המוזרק לעופות ניסוי מספר
     



 

 

ב. הסבר את התוצאות.

 

הכנתו של תרכיב חיסון ( תרכיב החיסון הוא חומר עשוי מחיידקים או מנְגִיפִים מתים או מוחלשים.)

נוסף וחשוב, שזיכה את פסטר בפרסום רב, הוא תרכיב החיסון כנגד כלבת

 מחלת הכלבת הייתה ידועה בתקופתו של פסטר כמחלה קשה ומסוכנת, שאחד

התסמינים שלה הוא עוויתות בלתי רצוניות. מחלה זאת הסתיימה כמעט תמיד

במוות מלווה בייסורים רבים.

עובדה זו הובילה את פסטר להשערה, שהגורם למחלת הכלבת מתפתח במערכת

העצבים. פסטר הכין תרכיב חיסון מרקמות עצבים של ארנבות, שהודבקו

בגורם למחלת הכלבת ויובשו במעבדה זמן רב (וכך, כנראה, איבד הנגיף את

אלימותו).
 

בשנת 1885 הגיע למעבדתו של פסטר נער שנושך קשות על ידי חיה נגועה

בכלבת. פסטר הצליח להציל את הנער ממוות כמעט בטוח באמצעות תרכיב

החיסון שפיתח, שהכיל את הגורם המוחלש למחלת הכלבת

 

 אופן הכנת תרכיב החיסון נגד כלבת שהוצע על ידי פסטר.

1. הזרקת "גורם המחלה" לחיות ניסוי. 2. הוצאת רקמת המוח מהחיה. 3. ריסוק הרקמה.

4.טיפול ברקמה המרוסקת בשיטות כימיות או פיזיקליות שונות (למשל חימום הרקמה המרוסקת)

לשם החלשת גורם המחלה. 5. הזרקת גורם המחלה המוחלש לחלל הבטן של אדם שנושך על ידי

כלב חולה.
 

 

בדרך כלל תרכיב חיסון ניתן לאנשים או בעלי חיים בריאים עוד בטרם גורם

המחלה חודר לגוף. במקרה שתואר בקטע  זה התרכיב ניתן לאחר

החשיפה לגורם המחלה, ואף על פי כן הקנה הגנה מפניו. וזאת מכיוון שבמקרה

יוצא דופן זה של כלבת עובר זמן רב (שבועות ואף חודשיים) מחדירת הנגיף לגוף

ועד פגיעתו ברקמה של מערכת העצבים. הזרקה של גורם המחלה המוחלש

הפעילה את מערכת החיסון עוד בטרם הספיק הגורם האלים להתפתח.


ממצאיו של פסטר הדגימו את השימושיות הרבה שיש לגורמי מחלה מוחלשים

במניעת מחלות. ממצאים שהתקבלו זמן קצר אחר כך הוכיחו, שגם גורמי מחלות

מומתים יכולים לשמש למטרה זאת. ממצאים אלה קידמו את התקווה, שכל מחלה

זיהומית אשר הצליחו לבודד את הגורמים לה ניתנת לריסון בעזרת תרכיב חיסון.

חיסון הנרכש כתוצאה מפלישה של גורם מחלה אלים או ממתן תרכיב (מוחלש או

מומת) לגופו של אדם או בעל חיים נקרא חיסון פעיל. חיסון פעיל מפעיל את מערכת

החיסון, מותיר אחריו זיכרון חיסוני ספציפי, ומונע את הופעת המחלה.
 

ג. מהו חיסון פעיל? ( מהו החומר המוזרק, האם נותר זיכרון חיסוני, מתי כדאי להשתמש בחיסון זה)

ד. במה שונה שיטת החיסון נגד כלבת משיטת החיסון בעופות?

ה. לפניך גרף המתאר את עצמת תגובת החיסון לאחר הזרקה ראשונה של אנטיגן ולאחר הזרקה שניה של אותו האנטיגן.

  1. תאר את הגרף. (ללא הסבר)
     
  2. ממה נובע לדעתך ההבדל בין תגובת החיסון הראשונית לתגובת החיסון השניונית נגד אנטיגן A?
     
  3. מדוע עצמת תגובת החיסון כנגד אנטיגן B  אינה זהה לתגובת החיסון השניונית כנגד אנטיגן A?

בתשובתך העזר באתר: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7282

4. צפה באנימציה הבאה ורשום מה החשיבות של חיסון אוכלוסיה כנגד גורמי מחלה קטלניים .(האנימציה אמנם באנגלית אבל אני בטוחה שתצליחו להתגבר על המכשול)

http://www.immunisation.nhs.uk/flash.php?movie=/i/herd.swf

לפעמים גורמי מחלה מסוכנים ביותר חודרים לגופנו, למשל: נגיף הטטנוס, חיידק השעלת או ארס נחש. גורמי מחלה אלה יכולים להיות קטלניים, משום שהם פועלים מהר מאוד, עוד לפני שהגוף מספיק לגייס את אמצעי ההגנה שלו. ברור, שכאן צריך לעזור לגוף להילחם בפולש באופן מידי. החיסון הפעיל לא יעזור במקרה כזה.

ו. מה עושים? בתשובתך העזר באתר הבא:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7196&str1=+%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%

ז. האם תרכיב החיסון שיצר פסטר כנגד מחלת הכולירה בעופות וכנגד מחלת הכלבת הוא חיסון פעיל או סביל? הסבר!